מאסטואידקטומיה

ניתוח להסרת עצם המסטואיד

עצם המאסטואיד היא העצם הנמצאת מאחורי האפרכסת (תמונה 1). במצבי מחלה כגון דלקות כרוניות וחריפות (עם או בלי כולסטאטומה), השתלת שתל שבלול, גידולים ועוד יש לסלק את תוכן העצם הזו. ניתוח זה מכונה מאסטואידקטומיה. במרבית המקרים בנוסף למאסטואידקטומיה מתבצעת גם טימפנופלסטיקה. יש שני סוגים עיקריים של ניתוחי מאסטואידקטומיה: עם שימור הקיר האחורי של תעלת השמע (canal wall up) או ניתוח הכולל הסרת קיר זה (canal wall down).

מועמדים לניתוח

מועמדים לניתוח הם ילדים ומבוגרים הסובלים ממצבי מחלה כמתואר לעיל. הערכה טרום ניתוחית כוללת מלבד סקירת ההיסטוריה הרפואית גם בדיקה גופנית מדוקדקת תוך בדיקת האוזניים עם מיקרוסקופ, בדיקת שמיעה וכן הדמיה של האזור ב-CT. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות כגון MRI.

מהלך הניתוח

הניתוח נערך בהרדמה כללית ואורך שעות ספורות. במרבית המקרים החתך המתאים ביותר הוא חתך קשתי מספר מ"מ אחורית לאפרכסת. תפירת החתך בילדים יכולה להתבצע בעזרת תפר שנספג מעצמו ואינו דורש הוצאה. במקרים בהם הניתוח נערך בשל דלקת מתמשכת באוזן עם כולסטאטומה לניתוח שלוש מטרות לפי הסדר: הוצאה מלאה של המחלה הקיימת, יצירת מבנה שיקטין את השכיחות להיווצרות מחלה חוזרת ולבסוף שיקום שמיעה..בתום הניתוח האוזן נחבשת בחבישת לחץ.
סיבוכים פוטנציאלים בניתוח עצמו כוללים ירידה בשמיעה, סחרחורת, פגיעה בעצב הפנים (נדיר).

לאחר הניתוח

החבישה מוסרת לאחר 1-3 ימים בהתאם לפרטי הניתוח. בימים הראשוניים צפויות הפרשות מהאוזן, ובכללם הפרשות דמיות. כמות קטנה של הפרשה שכזו איננה בעיתית. המנותח מתבקש שלא להרטיב את האוזן. הוצאת תפרים מתבצעת כשבוע לאחר הניתוח. מרבית ניתוחי המאסטואיד מבוצעים בשל דלקות כרוניות להן נטיה לחזרה. לכן נדרש מעקב ארוך טווח לאחר הניתוח. בשל נטית הדלקות לחזור, אצל חלק מהמנותחים כ-9 עד 12 חודשים לאחר ניתוח המאסטואידקטומיה יש צורך לודא בצורה יזומה שאין מחלה חוזרת בניתוח חוזר (קטן יותר) ו/או ביצוע MRI של האוזניים.